"כולי קנאה" - להתבונן על הרס עצמי ואוטומטים בעיניים התקשרותיות
יש משהו סוחף וקצבי בסדרה הארגנטינאית "כולי קנאה", שהעונה השניה שלה עלתה לאחרונה לנטפליקס. גם בעונה השניה, כמו בראשונה, אנחנו מתזזים בקצב מסחרר ברחובות בואנוס איירס אחרי הדרמות של ויקי, רווקה שהגיעה לגיל ה-40, שחיפושיה אחרי זוגיות מסעירים אותה וגורמים לה להסעיר הכל עוד יותר.
זו סדרה מצוינת, עם דמויות נהדרות, שחקנים מצוינים והרבה תלבושות מתחלפות ומערכות יחסים מתחלפות גם כן של הגיבורה הראשית. הדמות של ויקי היא דמות מרגשת בעיני, לא רק בגלל קצב הדיבור, הדרמות והבגדים היפים, אלא דווקא משום שהיא מעלה בנו כצופים מלא ביקורת.
אי אפשר שלא לעקוב אחרי כל פיתולי העלילה מבלי להגיד לעצמנו: "וואו, איזו משוגעת זאת!" או "איזו אובסיסיבית" או "למה היא עושה את זה?" בעצם, הכי קל לנו בעולם להסתכל על אנשים מהצד (בחיים או בסדרות) ולשפוט או לבקר אותם. הכי קל בעולם להדביק תוויות לאנשים: "שרוט", "מתוסבכת", "אובססיבי" "הורסת לעצמה הכל" ועוד ועוד.
לראות הכל אחרת בעיניים התקשרותיות
אם היינו מסתכלים על הסדרה הזו, ובכלל בחיים, בעיניים של התקשרות ובטחון בקשר היינו רואים הכל לגמרי אחרת. כשאנחנו מדברים על התקשרות אנחנו מדברים על החוויה שיש לנו בקשר וכל מה שהיא מעוררת, אנחנו שואלים: מה גורם להפעלה הזו או לאוטומט המאוד חזק הזה?
בדרך כלל נגלה שיש שם חרדה או תחושת חוסר בטחון וחוסר אמון בקשר.כשלא בטוח לנו בתוך קשר, כשיש לנו בשורשים זיכרון של התקשרות לא בטוחה, אנחנו מופעלים ומתנהלים בעולם עם דפוסים של חרדה מנטישה, פחד מדחייה, אנחנו מנסים לעשות מלא תנועות ופעולות שיבטיחו לנו שליטה או וודאות. זה יכול לפגוע בנו ובקשרים שלנו, זה יכול לעשות אותנו קנאים, אובססיביים, חשדנים. זה יכול גם לעשות אותנו נמנעים, חסרי אמון, בורחים מקשר בכל מחיר, אשמים, מלאי בושה.
כמו ויקי בסדרה "כולי קנאה", כולנו עשויים לעשות דברים מטופשים, מטורפים או סתם לא מקדמים כשלא בטוח לנו, כשאנחנו מפחדים ופועלים מתוך מנגנוני ההגנה שלנו. אנחנו יכולים להסתובב ככה שנים, להרגיש שמשהו לא בסדר בנו, להרגיש שיש לנו הרס עצמי וככה אנחנו, להרגיש אשמה ובושה על התגובות שלנו על הרגשות שלנו ועל המחשבות שלנו. אבל האמת היא שאין לנו שום סיבה להרגיש בושה ואשמה שאנחנו מגיבים בצורה כזו או אחרת - כולנו עושים את זה, כולנו נאלצים להגיב בכל מיני אופנים כדי להגן על עצמנו.
מה קורה לנו ולמערכת העצבים שלנו כשאנחנו במצוקה או בחוויה לא בטוחה?
כשמערכת העצבים שלנו חווה מצוקה, חרדה או חוסר וודאות היא מגיבה מיד ואצל כל אחד ואחת מאיתנו זה נראה ומרגיש אחרת. מבחוץ קשה לנו לראות ולהבין את זה - הן לגבי עצמנו והן לגבי אחרים, ולכן יש לנו הרבה ביקורת ושיפוטיות כי "מה כבר קרה" או "כולה הוא אמר ככה" או ״היא רק אמרה לך מה היא חושבת״ או "למה את עושה דרמה?" אבל אם הגבנו חזק זה סימן שהופעלנו. אם התפרצנו או ברחנו או קפאנו זה סימן שלמערכת שלנו מסוכן עכשיו, וכשמסוכן לנו אנחנו מגיבים כמו שלמדנו להגיב לסכנה בעבר, בהתקשרות הראשונית שלנו, מול מי שגידלו אותנו.
להכיר את האוטומטים, ללמוד להתבונן דרך דפוסי ההתקשרות
לאט לאט אנחנו רואים בסדרה את ויקי לומדת את האוטומטים שלה, מכירה בהם ומבינה עד כמה היא מופעלת, מפחדת, לא סומכת. כמו שקורה לנו בתהליך טיפולי, היא לומדת להכיר את עצמה, את התנועות והפעולות אימפולסיביות שהיא עושה כשהיא מרגישה חוסר בטחון וחוסר אמון. את התובנות האלו היא מצליחה לבחון ולחקור תוך כדי הטיפול שלה שגם הוא חלק מרכזי מהסדרה וזה מחבר אותי לאמונה שאם אנחנו מסתכלים בעיניים התקשרותיות, יש לנו אחריות לא רק כצופים אלא גם כמטפלים.
האחריות שלנו כמטפלים
בקליניקה, מול מטופלות ומטופלים, יש לנו אחריות לפתח את השריר הזה שמסתכל על אנשים לא בשיפוטיות ובלי ביקורת. ברור שזה לא אפשרי 24/7, ברור שאין ציפייה שנצליח כל הזמן, אך עם זאת, העיסוק שלנו מחייב אותנו לזכור: הרוב הגדול של בני האדם לא עושים דברים מרוע או סתם כי בא להם אלא כי הם במצוקה. וכשאנחנו במצוקה אנחנו תוקפים או בורחים או ״משחקים״ משהו כלפי חוץ ומרגישים משהו אחר לגמרי בפנים.
כמטפלים, עלינו לחזק את השריר הזה, ללמוד להגיד למטופלים שלנו:
"כן, זה מה שאת עושה כשמסוכן לך".
"כן, זה מובן, זה מה שאתה עושה ומרגיש כשלא בטוח לך".
ללמוד על החוויה שלנו בתוך קשר, להבין התקשרות ודפוסי התקשרות
נקודת המבט הזו של ההתקשרות הבטוחה שלא היתה לנו אבל תמיד נחפש אותה, יכולה לעזור לנו לא רק כמטפלים אלא כבני אדם בכלל. אם נכיר את נושא ההתקשרות נוכל להתבונן על הדברים בחמלה, בקבלה, בלי שיפוטיות וביקורת, מתוך הבנה וחקירה מה זה אומר עבור כולנו להרגיש בטוחים בקשר או להרגיש סכנה וחוסר בטחון בקשר.
ככל שנהיה מודעים לזה נוכל להבין את עצמנו ואחרים טוב יותר, נוכל גם לבחור ולהבטיח קשרים ומערכות יחסים בטוחים ומיטיבים יותר.
כולי קנאה (Envidiosa), שתי עונות זמינות לצפייה בנטפליקס - רוצו לראות וספרו לי איך היה.
Kommentare