סקירת ספר: "אולי כדאי לך לדבר עם מישהו" מאת לורי גוטליב

במרכז הספר "אולי כדאי לך לדבר עם מישהו" יש סיפור על פסיכולוגית שחיה בלוס אנג'לס חיים שלווים, כביכול, כשביום בהיר אחד, או יותר נכון לילה לא בהיר כלל, היא חווה משבר בחייה האישיים. המשבר מוביל את המטפלת הזו לספת הטיפולים של פסיכולוג ותיק ומאוד מוזר, שנראה כלל לא קשור לעולם התרפיה.

הספר מלווה את החקירה שמתרחשת במקביל בין המטפלת למטפל שלה (על חייה) ובין המטפלת למטופלים שלה (על חייהם) ושם באור הזרקורים את המורכבויות השונות במערכות היחסים הטיפוליות והלא-טיפוליות. הספר חשוף, עמוק, מרתק, מצחיק ומומלץ, אבל ההמלצה הזו מאוד לא מובנת מאליה עבורי במובן האתי - וזאת משום שהספר "אולי כדאי לך לדבר עם מישהו" אינו ספר בדיוני. זהו ספר שנכתב בגוף ראשון ע"י הסופרת, שהיא המטפלת בעצמה. לורי גוטליב היא פסיכולוגית, סופרת של רבי-מכר, מרצה ב-TED, כותבת בניו-יורק טיימס ובעלת תור טיפולי קבוע בעיתון. לורי היא גיבורת הספר של עצמה - היא זו שפותחת בספר ובטיפול, בגילוי לב רחב, את הנושאים בחייה, את הנושאים בחיי המטופלים שלה, ולאט לאט מגלה את התהליכים המקבילים ואת הנושאים שמהדהדים אצלה ואצלם. הספר הזה נמצא בערימת הספרים שלי כבר די הרבה זמן, וכל פעם הוא עובר להיות הספר הבא.

מי שמכיר אותי, ואת הגישה שלי לגבי המורכבות האתית בטיפול, יכול לנחש או להבין מדוע היתה לי התנגדות ראשונית עזה לקרוא את הספר. למרות ההתנגדות והחשש, הספר הציץ כל פעם מחדש מערימת הספרים ופשוט קרא לי. אז בשלב מסוים החלטתי להתייחס אליו כספרות מקצועית, נשמתי שלוש נשימות עמוקות והתחלתי. אני ממש שמחה שעשיתי את זה. מה שהתגלה בפני הוא ספר חכם, עמוק, מצחיק. שילוב נפלא בין סיפורים מרתקים לתוכן מקצועי עמוק. הספר מביא סיפורים צבעוניים ומרתקים ורגעים שבריריים בחיי המטופלים של לורי ובחייה. זה ספר ששם במרכז את המורכבות בתהליך שלנו ושל מטופלים שלנו, שמתרחשים כל הזמן ביחד. לכל אורך הספר לורי גוטליב מניחה על השולחן מושגים פסיכולוגיים כמו העברות, טיפוסי אישיות, ועוד המון המון מונחים מוכרים מעולם הטיפול - בצורה פשוטה ובהירה. בנוסף, לורי מניחה במרכז את היחסים מטופל/מטפל, את המשמעות העמוקה שלהם, את המקומות בהם אנחנו מאותגרים מהם ויחד עם זאת את העוצמה שיש ביחסים אילו. בשורה התחתונה, היא מביאה המון נושאים "לפי הספר", התיאוריה, מה שאנחנו לומדים בזמן ההכשרה ומציגה אותם הלכה למעשה בקליניקה. ובלי לעשות לכם יותר מדי ספויילרים, אגיד שזה ספר שכל מטפל או מטפלת חייבים לקרוא. ומה לגבי הסוגיה האתית? אני מודה, זה עדיין לא נוח לי לקרוא ולהמליץ על ספר בו מטפלת מדברת על מטופלים שלה. אני חושבת שסיפורי מקרה של מטופלים פוגעים בתהליך ובמוגנות של כל מטופל. אני מדברת על זה פרק שלם בפודקאסט שלי, ואני ממליצה לכם להאזין אם טרם האזנתם. אני מודעת לכך שהסופרת שינתה פרטים, שהיא קיבלה אישור מהמטופלים והשתדלה להסוות כמה שניתן. זה עדיין משאיר אותי בתחושה לא נוחה, שאסור לחשוף מטופלים שלנו בשום צורה. אני מלאת הערכה וכבוד ללורי על המקוריות, הכנות, העומק, הפגיעות ובעיקר על הדגשת האיכויות והחוזקות שיש בכל אחד ואחת מאיתנו, אבל אני גם חייבת להודות שלי, ככל הנראה, לא יהיה לעולם את האומץ וגם לא את הרצון או הכוונה להיחשף או לחשוף בצורה כזו. אז למעשה, יש פה המלצה על ספר שהיא מורכבת ויש בה "גם וגם". ובעצם, יש פה נושא גדול שמבקש תשומת לב ושיח: בשנים האחרונות יותר ויותר מטפלות ומטפלים עושים צעד קדימה לאור - נחשפים, כותבים ספרים, מצלמים סדרות, משתתפים בתכניות טלויזיה - ויש בכך מורכבות אדירה מבחינה אתית, לצד תנועה סוחפת שכבר קורית מאליה. זה מרתק לראות, מרתק גם לשוחח ולדון בכך, לפעמים אפילו מעניין להתווכח (קחו את מקרה "חתונה ממבט ראשון" למשל), מה שבטוח - זה מעורר בי אישית אי-נוחות. זה מעורר שאלות, זה מעורר מורכבות גדולה, וזה מזמין אותנו לחשוב, כל אחד ואחד, כמטפל או כמטפלת - מה התחושות שלי לגבי זה? מה הגבולות שלי? זה מזמין אותנו לדון במובן הרחב יותר - מה זה עושה למטופלים שלנו? מה התנועה הזו עושה למטפלים ולמטופלים, ואיך היא משפיעה על עולם הטיפול כולו? אז יש פה נושא גדול ורחב, ויש פה חומר להרבה פוסטים נוספים, אבל בינתיים - תקראו את הספר, וספרו לי מה חשבתן עליו? קריאה מהנה, דנה.