בושה היא תחושה לא נעימה, שמתעוררת כשהחש בה סבור שהוא עשה מעשה לא מקובל בעיניו או בעיני החברה". (ויקיפדיה)

בושה היא רגש אותו כולנו מרגישים כאנשים בוגרים. היא גורמת לנו להסתיר חלקים מסויימים ואף גורמת לנו לפחד לחשוף חלקים מחיינו

בושה היא תוצר של תגובות הסביבה הקרובה והרחוקה על המעשים , הרגשות והמחשבות שלנו כילדים.

היא אחד הגורמים הכי בולטים לדפוסי התנהגות, טראומות שלא עיבדנו וכאבים פיזים שונים.

בושה מתנהגת בשתי צורות עיקריות:

1. מרחיקה אותנו מעצמינו, כלומר, גורמת לנו להיות מתוסכלים ולא מסופקים.

2. משדרת לנו כיצד כדאי ורצוי שנתנהג בחרת אנשים.

כמטפלים נשאף לייצר מרחב משותף בו הבושה תוכל להרגיש חלק מהתהליך.

מרחב בו מטופלים יוכלו לבחור איך, מתי וכמה לחשוף את החלקים הכי מבויישים שלהם.

מרחב חסר שיפוטיות וביקורת אשר יאפשר לבושה להישען אחורה, לנשום ולאט לאט להיחשף.

מרחב כזה הוא מרחב שנבנה בהקשבה, באיטיות, בסבלנות ובהרבה אהבה.

הוא מקום חסר מילים.

מקום בו מרגישים וחשים בטחון.

הדרכים המקובלות לייצר מרחב בטוח ללא מילים באות לידי ביטוי בשתי דרכים עקריות:

ברמה האתית - setting, התיחסות לקשר מטפל/מטופל, העברות וכד

ברמה ההתנהגותית - מבט אמפתי, הקשבה מלאה חסרת שיפוטיות, לב פתוח ומקבל ועוד

דרך נוספת להזמין את הבושה לקחת חלק בתהליך היא להיות בנוכחות מבויישת בעצמי, כמטפלת.

כלומר, להכניס בושה לתוך הקליניקה בה אני מעבירה מסר חסר מילים שאומר - כאן לבושה יש מקום בדיוק כמו לכל החלקים האחרים שלך.

דוגמאות:

1) מגרש משחקים - כשאנו משחקים עם המטופלים אנו מזמינים את החלקים הילדיים של שנינו להיות במרחב אחד. מרחב בו בושה פחות קיימת.

2) מחוות גופניות - פעמים רבות אני מבקשת ממטופליי לפתוח את הלסת על מנת לאפשר נשימה , או לכווץ ולהרפות שרירים - כשאני פותחת את הפה ומתכווצת בעצמי, יש להודות שאני נראית די משונה ומוזרה - כשרואים אותי "מתנהגת" באופן מוזר - גם להם מותר.

3) קול - השמעת קולות כשנושפים אוויר החוצה, כתרגיל, או סתם כדי להמחיש תחושה שעוד אין לה מילים, היא צורה נפלאה לזמן בושה.

4)הומור - משחרר, גורם לנו להרגיש שייכים, מרפה שרירים ומאפשר לחלקים פחות מודעים לעלות מעל פני השטח.

הדוגמאות הנ"ל מאפשרות לנו לחשוף בפני המטופלים את החלקים המבויישים שלנו מבלי להתבייש.

אנחנו לא מדברים על בושה - אנחנו מתנהגים בושה או חוסר בושה.

אנו מהווים מודלינג עבור המטופלים שלנו.

מסר חסר מילים שאומר " גם אני מביאה לכאן את החלקים המבויישים שלי - את.ה לא לבד"

אין לנו אג'נדה להיפטר מהבושה - אלא לתת לה מקום, ביטוי - מרחב בו אולי בפעם הראשונה יהיה אפשר להעלות חלקים מבלי לחוש בושה.

על מנת שהתנועה הזו תתרחש באופן ספונטני, ולא כתרגילים בקליניקה, עלינו, כמטפלים, לעשות הכרות עם החלקים המבויישים שלנו: בושה מהדרך חשיבה שלנו, מהגוף שלנו, מלעשות טעויות, מהמיניות ומהתשוקות הכי כמוסות שלנו ועוד.

אם אנו לא ניגע בעצמינו בבושה שלנו לא נוכל להיפגש עם הבושה של המטופלים שלנו.

קרקע בטוחה בטיפול - היא קרקע המאפשרת למטופלים להיות בקשר עם החלקים שלהם שנושאים בושה.

אם למרחב לא מגיעים חלקי בושה - הקרקע עדיין לא בטוחה.

דנה

050-5600770

#מרחבבטוחבטיפול #בושה #פסיכותרפיסטים #פסיכולוגים #כליםלעבודהעםבושה #פוקוסינג